יום חמישי, 6 בפברואר 2014

כריתה לפרוסקופית של בלוטת האדרנל (יותרת הכליה).

בלוטות האדרנל (יותאת הכליה) נמצאות מעל כליה ימין ושמאל בהתאמה. הן נראות ככובע משולש המונח על הכליה (ראו תרשים). תפקיד הבלוטה הוא בייצור הורמונים המופרשים אל זרם הדם. ההורמונים העיקריים המופרשים מהן הם: 1. אדרנלין - הגורם לדופק מואץ, עליית לחץ דם ומכין את הגוף לכל מצב של דחק 2. קורטיסול - המווסת את משק הסוכר והשומנים בגוף 3. אלדוסטרון - המווסת את משק המלח בגוף. 

קיימים מצבי מחלה בהם מופיעה באחת הבלוטות אדנומה. זהו גידול שפיר אשר עלול להתחיל לייצר הורמונים בצורה בלתי מבוקרת. גידולים ממאירים של האדרנל קיימים אך נדירים מאוד. 

במקרים בהם יש הפרשה פרועה של הורמונים ללא וויסות נאות של הגוף מופיעים תסמינים שונים. פאוכרומוציטומה היא גדול שפיר של האדרנל הגורם להפרשת אדרנלין מופרזת. החולים סובלים מדופק מואץ, לחץ דם גבוה, תחושת חרדה ומועקה ועד כדי תחושה, מוטעית כמובן,  שהם לוקים בהתקף לב מחד או סובלים מבעיה נפשית מאידך.  אדנומה המפרישה קורטיסול תגרום לתסמונת קושינג, בה סובלים החולים מהשמנה, בצקות, עליית לחץ דם והתפתחות סוכרת. 

הטיפול הפשוט והיעיל לבעיה זאת הוא ניתוח לכריתת האדרנל. לפני שנים היה ניתוח זה מבוצע בגישה פתוחה וכרוך באשפוז ממושך והחלמה איטית. עם כניסת עידן הניתוחים הלפרוסקופיים הזעיר פולשניים הפך ניתוח לכריתת האדרנל לניתוח קל בהרבה עם התאוששות משופרת. 

לרוב בוצע הניתוח בגישה לפרוסקופית דרך חלל הצפק, בדומה לניתוח לכריתת כיס המרה, אולם בחמש עשרה השנה האחרונות התפתחה גם גישה לפרוסקופית אחרו צפקית, בה מבוצעת לפרוסקופיה דרך המותן בגישה ישירה לאדרנל וחוסכת את כל המעבר בסמוך לאברי הבטן . גישה זאת, שפותחה בצרפת וגרמניה, הוכנסה על ידי לשימוש סדיר "בהדסה" כבר לפני 12 שנה בהצלחה רבה. 

לפניכם קישור לסרטון קצר המראה כיצד מבוצע ניתוח לפרוסקופי לכריתת האדרנל.

אשמח לקבל את הערותיכם ולהגיב לשאלותיכם. 

בברכה

ד"ר רן כץ 



יום רביעי, 5 בפברואר 2014

הטיפול בסיבוכי TVT

ניתוחי TVT הם כיום טיפול הבחירה בדליפת שתן במאמץ בנשים. בניתוח מועבר סרט סינטטי דרך הנרתיק מתחת ומשני צידי השופכה וליד כיס השתן. הסרט נשאר בגוף האישה ומעודד היווצרות רקמת חיבור סביבו. בכך נוצר כעין מדף תומך מתחת לשופכה אשר מונע ממנה מלצנוח כלפי מטה בכל פעם שהאישה לוחצת, מרימה משא כבד או מתכופפת. 

במצבים האלה, הלחץ בתוך הבטן מועך את השופכה וסוגר אותה ומונע דליפת שתן במאמץ. 

ככל שצטבר נסיון עם הניתוחים האלה, התגלו גם מקרי סיבוכים בהם הסרט או חלק ממנו, חתך בהדרגה את הרקמות הסמוכות ופרץ לתוך כיס השתן או לשופכה. נשים שסובלות מסיבוך זה דיווח על קשיי השתנה, צריבה, דימום בשתן וזיהומים חוזרים. כשהסרט חשוף בכיס השתן, מלחים הנמצאים בשתן שוקעים עליו ומתפתחות אבנים בכיס השתן. 

לפניכם סרטון המתאר את הטיפול בבעיה זאת בגישה אנדוסקופית, מבלי צורך לפתוח את הבטן או את כיס השתן ומבלי לפגוע ביכולת האישה לשמור על השתן. 

אשמח לקבל את הערותיכם ולענות לשאלותיכם. 

בברכה

ד"ר רן כץ 




יום שלישי, 4 בפברואר 2014

כריתת ערמונית על ידי לייזר

שלום רב

הגדלה שפירה של הערמונית (BHP - BENIGN PROSTATIC HYPERTROPHY) הנה בעיה שכיחה אשר מופיעה עם השנים ב-100% מהגברים. בלוטת הערמונית נמצאת מתחת לכיס השתן ותפקידה בייצור נוזל הזרע. הבלוטה היא טבעתית ומקיפה לחלוטין את צינור השתן היוצא מכיס השתן (השופכה).

עם הגיל, כעובדה גנטית, חלה צמיחה של הערמונית אצל כל הגברים. בחלק מהגברים צומחת הבלוטה מעט ובעיקר בהיקף וצינור השתן העובר במרכזה אינו נפגע. אולם ברוב הגברים עיקר הצמיחה היא המרכז הערמונית, באזור החובק את השופכה. צמיחת הערמונית לוחצת על השופכה, מצרה אותה ומקשה על הטלת השתן. גברים הסובלים מהגדלת הערמונית מתלוננים על זרם שתן חלש, קושי בהתרוקנות כיס השתן . הם מתקשים להתאפק ותעוררים לעיתים קרובות בלילה להטיל שתן. במקרים קשים יותר סובלים גברים אלו מסיבוכים כמו עצירה מלאה של השתן, זיהום בשתן או היווצרות אבנים בכיס השתן.

הטיפול הניתוחי בהגדלת הערמונית נועד ליצור חלל רחב במרכז הערמונית דרכו ניתן להשתין בקלות. לרוב מבוצע טיפול זה בגישה אנדוסקופית על ידי החדרת מכשיר אופטי דרך השופכה וכריתת הערמונית על ידי לולאה חשמלית כפי שניתן לראות בתמונות הבאות.


שיטת הכריתה הזאת אמינה ומקובלת. לרוב דרושים 3 ימי אשפוז בבית החולים לאחר כריתה חשמלית כזאת. כמו כן חולים המטופלים בנוגדי קרישה ומדללי דם נדרשים להפסיק את הטיפול בנוגדי הקרישה למשך שבוע לנפי הניתוח ועוד שבועיים אחריו.

בשנים האחרונות התפתח מאוד הטיפול בערמנוית המוגדלת על ידי ייזר חותך או מאדה את רקמת הערמונית עם דימום מינימלי. לרוב בניתוחי לייזר של הערמונית ניתן לשחרר את המטופל כעבור יום אחד מהניתוח וכמו כן אין צורך להפסיק את הטיפול בנוגדי הקרישה.

לפניכם שקופיות נבחרות מהרצאה שהעברתי בנושא כריתת הערמונית על ידי לייזר
לייזר היא קרן אור נקייה באורך גל אחיד . הקרן מושגת על ידי מעבר האור בתווך אחיד כגון גביש או גז סמיך. 

כאשר קרן הלייזר פוגעת ברקמה היא חותכת את הרקמה, שורפת וסוגרת כלי דם ומונעת דימום. בעוצמות גבוהות הרקמה פשוט מתאדה ונעלמת. 

זהו לייזר יאג, בין הראשונים שנוסו לכריתת הערמונית. ליזיר זה מתאים לצריבת רקמה אך פחות לאידוי. בשיטה זאת רקמת הערמונית הצרובה מתקלפת בהדרגה לאחר הניתוח והמנותח משתין שאריות רקמה החוצה במשך שבועות. מסיבה זאת שיטה זאת אינה פופולית כיום.  


לייזר ה-KTP הוא לייזר נפוץ מאוד בשימוש בחיתוך ואידוי הערמונית. לייזר זה חודר מעט לרקמה אך יוצר בתוכה חום גבוהה ומאדה אותה בקלות. 

כאן אנחנו רואים סיב אופטי העובר דרך הערמנוית ויורה הצידה קרן לייזר שחורכת ומאדה אותה. סיב הלייזר אינו נוגע ברקמה.

כאן רואים סיב לייזר הנוגע ישירות ברקמה. בכל נקודת מגע נוצר פיצוץ קטן החורך ומאדה את הרקמה. בהדרגה נעלמת כל הרקמה ונותר חלל גדול. 

זוהי טכניקה ישנה יותר בהמחדירים סיבי לייזר למרכז הערמנוית וגורמים לה לקרוס פנימה. השיטה פחות נפוצה כיום. 

דיווחים ראשונים על כריתת ערמונית בלייזר הופיעו בתחילת שנות ה-90 והראו שיפור בהטלת השתן ומפחתת סבל החולים מהערמונית כעבור מספר חודשים לאחר הניתוח. 

סדרות נוספות הראו שהשיפור בהטלת השתן נשמר יציב מספר שנים לאחר הניתוח.

עדיין הכריתה החשמלית מראה תוצאות טובות יותר ונחשבת לכלל הזהב. 


שיטת ה-HOLEP תוארה לראשונה ב-93. שיטה זאת חותכת את הערמונית מבפנים על ידי לייזר ומחקה מבפנים את הניתוח הפתוח הקלאסי שהיה נהוג לפני המצאת הניתוחים האנדוסקופיים. 


אידוי על ידי לייזר "ירוק" הוצג לראשונה לפני 10 שנים וזכה להצלחה רבה. 

ניתוח זה מתאים לחולים קשים כולל חולים שאינם יכולים להפסיק טיפול במדללי דם ולכן עלולים לדמם הרבה יותר בניתוח ואחריו. 

הניתוח אמין ובטוח ומשתווה בתוצאותיו לניתוח החשמלי המקובל. 

סיכום של למעלה מ-20 מחקרים הראה שהשיטה יעילה ובטוחה. 


השיטה נוסתה באופן ספציפי בחולים על מדללי דם בהצלחה רבה.