כריתה לפרוסקופית של בלוטת האדרנל (יותרת הכליה).

בלוטות האדרנל (יותאת הכליה) נמצאות מעל כליה ימין ושמאל בהתאמה. הן נראות ככובע משולש המונח על הכליה (ראו תרשים). תפקיד הבלוטה הוא בייצור הורמונים המופרשים אל זרם הדם. ההורמונים העיקריים המופרשים מהן הם: 1. אדרנלין - הגורם לדופק מואץ, עליית לחץ דם ומכין את הגוף לכל מצב של דחק 2. קורטיסול - המווסת את משק הסוכר והשומנים בגוף 3. אלדוסטרון - המווסת את משק המלח בגוף. 

קיימים מצבי מחלה בהם מופיעה באחת הבלוטות אדנומה. זהו גידול שפיר אשר עלול להתחיל לייצר הורמונים בצורה בלתי מבוקרת. גידולים ממאירים של האדרנל קיימים אך נדירים מאוד. 

במקרים בהם יש הפרשה פרועה של הורמונים ללא וויסות נאות של הגוף מופיעים תסמינים שונים. פאוכרומוציטומה היא גדול שפיר של האדרנל הגורם להפרשת אדרנלין מופרזת. החולים סובלים מדופק מואץ, לחץ דם גבוה, תחושת חרדה ומועקה ועד כדי תחושה, מוטעית כמובן,  שהם לוקים בהתקף לב מחד או סובלים מבעיה נפשית מאידך.  אדנומה המפרישה קורטיסול תגרום לתסמונת קושינג, בה סובלים החולים מהשמנה, בצקות, עליית לחץ דם והתפתחות סוכרת. 

הטיפול הפשוט והיעיל לבעיה זאת הוא ניתוח לכריתת האדרנל. לפני שנים היה ניתוח זה מבוצע בגישה פתוחה וכרוך באשפוז ממושך והחלמה איטית. עם כניסת עידן הניתוחים הלפרוסקופיים הזעיר פולשניים הפך ניתוח לכריתת האדרנל לניתוח קל בהרבה עם התאוששות משופרת. 

לרוב בוצע הניתוח בגישה לפרוסקופית דרך חלל הצפק, בדומה לניתוח לכריתת כיס המרה, אולם בחמש עשרה השנה האחרונות התפתחה גם גישה לפרוסקופית אחרו צפקית, בה מבוצעת לפרוסקופיה דרך המותן בגישה ישירה לאדרנל וחוסכת את כל המעבר בסמוך לאברי הבטן . גישה זאת, שפותחה בצרפת וגרמניה, הוכנסה על ידי לשימוש סדיר "בהדסה" כבר לפני 12 שנה בהצלחה רבה. 

לפניכם קישור לסרטון קצר המראה כיצד מבוצע ניתוח לפרוסקופי לכריתת האדרנל.

אשמח לקבל את הערותיכם ולהגיב לשאלותיכם. 

בברכה

ד"ר רן כץ 

https://www.youtube.com/watch?v=JiInsmEVjug

הטיפול בסיבוכי TVT

ניתוחי TVT הם כיום טיפול הבחירה בדליפת שתן במאמץ בנשים. בניתוח מועבר סרט סינטטי דרך הנרתיק מתחת ומשני צידי השופכה וליד כיס השתן. הסרט נשאר בגוף האישה ומעודד היווצרות רקמת חיבור סביבו. בכך נוצר כעין מדף תומך מתחת לשופכה אשר מונע ממנה מלצנוח כלפי מטה בכל פעם שהאישה לוחצת, מרימה משא כבד או מתכופפת. 

במצבים האלה, הלחץ בתוך הבטן מועך את השופכה וסוגר אותה ומונע דליפת שתן במאמץ. 

ככל שצטבר נסיון עם הניתוחים האלה, התגלו גם מקרי סיבוכים בהם הסרט או חלק ממנו, חתך בהדרגה את הרקמות הסמוכות ופרץ לתוך כיס השתן או לשופכה. נשים שסובלות מסיבוך זה דיווח על קשיי השתנה, צריבה, דימום בשתן וזיהומים חוזרים. כשהסרט חשוף בכיס השתן, מלחים הנמצאים בשתן שוקעים עליו ומתפתחות אבנים בכיס השתן. 

לפניכם סרטון המתאר את הטיפול בבעיה זאת בגישה אנדוסקופית, מבלי צורך לפתוח את הבטן או את כיס השתן ומבלי לפגוע ביכולת האישה לשמור על השתן. 

אשמח לקבל את הערותיכם ולענות לשאלותיכם. 

בברכה

ד"ר רן כץ 

הטיפול האנדוסקופי בסיבוכי TVT

כריתת ערמונית על ידי לייזר

שלום רב

הגדלה שפירה של הערמונית (BHP - BENIGN PROSTATIC HYPERTROPHY) הנה בעיה שכיחה אשר מופיעה עם השנים ב-100% מהגברים. בלוטת הערמונית נמצאת מתחת לכיס השתן ותפקידה בייצור נוזל הזרע. הבלוטה היא טבעתית ומקיפה לחלוטין את צינור השתן היוצא מכיס השתן (השופכה).

עם הגיל, כעובדה גנטית, חלה צמיחה של הערמונית אצל כל הגברים. בחלק מהגברים צומחת הבלוטה מעט ובעיקר בהיקף וצינור השתן העובר במרכזה אינו נפגע. אולם ברוב הגברים עיקר הצמיחה היא המרכז הערמונית, באזור החובק את השופכה. צמיחת הערמונית לוחצת על השופכה, מצרה אותה ומקשה על הטלת השתן. גברים הסובלים מהגדלת הערמונית מתלוננים על זרם שתן חלש, קושי בהתרוקנות כיס השתן . הם מתקשים להתאפק ותעוררים לעיתים קרובות בלילה להטיל שתן. במקרים קשים יותר סובלים גברים אלו מסיבוכים כמו עצירה מלאה של השתן, זיהום בשתן או היווצרות אבנים בכיס השתן.

הטיפול הניתוחי בהגדלת הערמונית נועד ליצור חלל רחב במרכז הערמונית דרכו ניתן להשתין בקלות. לרוב מבוצע טיפול זה בגישה אנדוסקופית על ידי החדרת מכשיר אופטי דרך השופכה וכריתת הערמונית על ידי לולאה חשמלית כפי שניתן לראות בתמונות הבאות.

שיטת הכריתה הזאת אמינה ומקובלת. לרוב דרושים 3 ימי אשפוז בבית החולים לאחר כריתה חשמלית כזאת. כמו כן חולים המטופלים בנוגדי קרישה ומדללי דם נדרשים להפסיק את הטיפול בנוגדי הקרישה למשך שבוע לנפי הניתוח ועוד שבועיים אחריו.

בשנים האחרונות התפתח מאוד הטיפול בערמנוית המוגדלת על ידי ייזר חותך או מאדה את רקמת הערמונית עם דימום מינימלי. לרוב בניתוחי לייזר של הערמונית ניתן לשחרר את המטופל כעבור יום אחד מהניתוח וכמו כן אין צורך להפסיק את הטיפול בנוגדי הקרישה.

לפניכם שקופיות נבחרות מהרצאה שהעברתי בנושא כריתת הערמונית על ידי לייזר

לייזר היא קרן אור נקייה באורך גל אחיד . הקרן מושגת על ידי מעבר האור בתווך אחיד כגון גביש או גז סמיך. 

כאשר קרן הלייזר פוגעת ברקמה היא חותכת את הרקמה, שורפת וסוגרת כלי דם ומונעת דימום. בעוצמות גבוהות הרקמה פשוט מתאדה ונעלמת. 

זהו לייזר יאג, בין הראשונים שנוסו לכריתת הערמונית. ליזיר זה מתאים לצריבת רקמה אך פחות לאידוי. בשיטה זאת רקמת הערמונית הצרובה מתקלפת בהדרגה לאחר הניתוח והמנותח משתין שאריות רקמה החוצה במשך שבועות. מסיבה זאת שיטה זאת אינה פופולית כיום.  

לייזר ה-KTP הוא לייזר נפוץ מאוד בשימוש בחיתוך ואידוי הערמונית. לייזר זה חודר מעט לרקמה אך יוצר בתוכה חום גבוהה ומאדה אותה בקלות. 

כאן אנחנו רואים סיב אופטי העובר דרך הערמנוית ויורה הצידה קרן לייזר שחורכת ומאדה אותה. סיב הלייזר אינו נוגע ברקמה.

כאן רואים סיב לייזר הנוגע ישירות ברקמה. בכל נקודת מגע נוצר פיצוץ קטן החורך ומאדה את הרקמה. בהדרגה נעלמת כל הרקמה ונותר חלל גדול. 

זוהי טכניקה ישנה יותר בהמחדירים סיבי לייזר למרכז הערמנוית וגורמים לה לקרוס פנימה. השיטה פחות נפוצה כיום. 

דיווחים ראשונים על כריתת ערמונית בלייזר הופיעו בתחילת שנות ה-90 והראו שיפור בהטלת השתן ומפחתת סבל החולים מהערמונית כעבור מספר חודשים לאחר הניתוח. 

סדרות נוספות הראו שהשיפור בהטלת השתן נשמר יציב מספר שנים לאחר הניתוח.

עדיין הכריתה החשמלית מראה תוצאות טובות יותר ונחשבת לכלל הזהב. 

שיטת ה-HOLEP תוארה לראשונה ב-93. שיטה זאת חותכת את הערמונית מבפנים על ידי לייזר ומחקה מבפנים את הניתוח הפתוח הקלאסי שהיה נהוג לפני המצאת הניתוחים האנדוסקופיים. 

אידוי על ידי לייזר "ירוק" הוצג לראשונה לפני 10 שנים וזכה להצלחה רבה. 

ניתוח זה מתאים לחולים קשים כולל חולים שאינם יכולים להפסיק טיפול במדללי דם ולכן עלולים לדמם הרבה יותר בניתוח ואחריו. 

הניתוח אמין ובטוח ומשתווה בתוצאותיו לניתוח החשמלי המקובל. 

סיכום של למעלה מ-20 מחקרים הראה שהשיטה יעילה ובטוחה. 

השיטה נוסתה באופן ספציפי בחולים על מדללי דם בהצלחה רבה. 

הטיפול בבוטוקס לדליפת שתן בלתי רצונית

שלום לכולם

דליפת שתן בלתי רצונית היא בעיה שכיחה וכאובה בקרב נשים וגברים כאחד. הסיבות לדליפת השתן מגוונות.
אחת הסיבות השכיחות לדלי]פת שתן היא התכווצויות בלתי רצוניות של כיס השתן. אלה מופיעות בחולים עם מחלות נוירולוגיות שונות, כגון טרשת נפוצה או פרקינסון, אחרי אירועים מוחיים ולעתים ללא סיבה ברורה.

הטיפול בדליפת שתן כזאת נעשה לרוב באמצעים תרופתיים על ידי תרופות המחלישות את כיס השתן. לתרופות אלו יעילות מוגבלת ותופעות לוואי רבות כגון יובש בפה או עצירות.

בשנים האחרונות הוכנס  בעולם ובארץ הטיפול בהזרקה של בוטוקס אל דופן כיס השתן , על מנת לעצור את כיס השתן , להפחית את ההתכווצויות ולסייע בשליטה על השתן.

לפניכם סרטון וידאו המסביר את עקרונות הטיפול בבוטוקס לדליפת שתן בלתי רצונית.




הטיפול בדליפת שתן בלתי רצונית על ידי הזרקת בוטוקס לכיס השתן
אשמח לקבל את תגובותיכם.

בברכה

ד"ר כץ

הטיפול בגידולים סרטניים קטנים של הכליה

בשנים האחרונות חל מהפך בטיפול בגידולים סרטניים של הכליה, ובעיקר בגידולים הקטנים (שאר גודלם עד 5 ס"מ). גידולים אלה מאובחנים בשכיחות הולכת וגוברת עקב הזמינות והיעילות של בדיקות ההדמיה המבוצעות בקהילה, ובעיקר בדיקות האולטראסאונד וה-CT.

הגישה המובילה כיום היא כריתה חלקית של הכליה בגישה לפרוסקופית. בגישה זו מבוצע ניתוח זעיר פולשני לפרוסקופי (מבלי לפתוח את הבטן) בו אנו חושפים את הכליה מזהים את הגוש הגידולי וכורתים אותו מבלי שיהיה צורל לכרות את כל הכליה. לשימור רקמת כליה יש חשיבות רבה במניעת אי ספיקת כליות ושיפור תוחלת החיים.

לפניכם סדרת שקופיות מהרצאה שנתתי בנושא הטיפול העדכני בגושים כלייתיים קטנים ובקרוב יעלה לאתר גם סרטון וידאו בנושא.

בברכה

ד"ר רן כץ

במחקר זה הדגימו החוקרים מהמרכז הרפואי "ממוריאל סלואן קטרינג" בניו יורק שכריתה של הגוש הגידולי בלבד, לעומת כריתה מלאה של הכליה, משפרת מאוד את התפקוד הכלייתי הכולל של המטופלים. כיום, זוהי הגישה המועדפת בטיפול בגידולי הכליה. 

כיום הגישה הניתוחית העיקרית היא גישה לפרוסקופית זעיר פולשנית - גישה זאת מיושמת בהצלחה מעל 12 שנה במחלקה האורולוגית בבית החולים הדסה. 

כיום ניתן להקפיא גידולים בתוך רקמת הכליה ולחסל אותם כשהם קטנים מבלי צורך לכארות את רקמת הכליה. ניתן לבצע זאת בגישה ניתוחית לפרוסקופית או גישה מילעורית. 

באופן דומהניתן לצרוב את הגידולים על ידי אנרגיה חשמלית בתדיורת גלי רדיו

בעתיד, ניתן יהי אולי להרוס רקמה גידולית על ידי הצמדת מתמר אולטראסאונד והעברת גלי אולטראסאונד בעוצמה גבוהה ישירות אל הגידול. 

הפרעות בתפקוד המיני בחולי סרטן הערמונית

שלום רב, לפניכם מצגת מהרצאה שהעברתי לפני כשנתיים בכנס של האגודה למלחמה בסרטן. המצגת נועדה להעברת מידע כללי לרופאים ומטופלים . היא איננה מחליפה בשום פנים ייעוץ רפואי מסודר במרפאה האורולוגית בהדסה או בקופת החולים.
בברכת בריאות שלמה - ד"ר כץ

כריתה רדיקלית של הערמונית היא ניתוח הבחירה לגברים עד גיל 70 הסובלים מסרטן ערמונית ממוקם ולא גרורתי. לניתוח יש השלכות על תפקודו המיני של הגבר. 

טיפול קרינתי יכול להחליף את הטיפול הניתוחי ומתאים במיוחד לגברים מבוגרים יותר או בעלי בעיות בריאותיות נוספות. גם לקרינה יש השפעה על התפקוד המיני.

טיפול הורמונאלי הוא למעשה דיכוי רמת הטסטוסטרון, ההורמון הזכרי, לפרקי זמן משתנים. לירידה ברמת הטסטוסטרון יש השפעה מיידית על התפקוד המיני.

ניתן להפנות שאלות אל הבלוג ואשתדל לענות. השאלות נועדו לתת מידע כללי ואינן מהוות תחליף לייעוץ רפואי מוסדר. 

חוות דעת רפואית ומשפטית

ד"ר כץ כותב חוות דעת משפטיות בתחום האורולוגיה. חוות  הדעת ניתנות להגשה מול הביטוח הלאומי או במסגרת תביעות רשלנות רפואית. במקרים אחרים ממונה ד"ר כץ כפוסק מומחה מטעם בית המשפט לאחר ששני הצדדים הגישו  חוות דעת מטעמם.

חוות דעת תינתן תמיד לבקשתו של עורך הדין המייצג את הצד המעוניין . אין למסור חוות דעת ישירות לאדם פרטי.

בנושאי רשלנות רפואית מתבצע הטיפול בשני שלבים:

1. הערכה ראשונית. ההערכה מתבצעת לאחר שעורך הדין מעביר את כל התיק לבדיקה. לאחר עיון בתיק מקבל עורך הדין בכתב סיכום של המקרה מבחינה רפואית והערכה של ד"ר כץ לגבי הסיכויים בתיק.
2. חוות דעת מלאה. אם ד"ר כץ מעריך שיש ממש בתביעה, יכול עורך הדין להחליט, בהתייעצות עם הלקוח שלו, האם ברצונו לקבל חוות דעת מלאה. זהו מסמך משפטי מסודר הנכתב עם עורך הדין על מנת להגישו כראיה לבית המשפט.

ד"ר כץ איננו כותב חוות דעת בתיקים בהם תובעים את: הסתדרת מדיצינית הדסה, שרותי בריאות כללית, מכבי שרותי בריאות.

לכל שלב יש עלות כספית נפרדת. נכון לינואר 2014 הערכה ראשונית עולה 3000 ש"ח כולל מע"מ וחוות דעת מלאה נכתבת בתוספת של 7000 ש"ח כולל מע"מ (סה"כ 10000 ש"ח לחוות הדעת). במידה ויידרש ד"ר כץ להתייצב לעדות בבית המשפט, ייגבה תשלום נוסף בתיאום עם עורך הדין המטפל בתיק.

תשלום והתקשרות
ד"ר כץ הוא רופא שר"פ הדסה וחוות דעת תינתן רק דרך משרד השר"פ בהדסה עין כרם בשלוחת חוות דעת רפואיות.
ניתן ליצור קשר עם משרד השר"פ בטלפון 02-6776340.

לפי נהלי הדסה לא תועבר הערכה ראשונית או חוות הדעת לידי משרד עורכי הדין המטפל לפני שהתשלום יופקד במלואו במשרד השר"פ ולאחר אישור של המשרד בכתב לד"ר כץ.

חוסר טסטוסטרון בגבר והתסמונת המטבולית.

לפניכם  מצגת בנושא חוסר טסטוסטרון והתסמונת המטבולית.
ניתן לצפות בהרצאה בנושא בקישור הבא: http://www.e-med.co.il/emed/new/Usersite/Presentations/Diabetes0510/L8.html

מחסור בטסטוסטרון, ההורמון הזכרי, מביא להסתמנויות רבות ושונות בגבר. התופעה הבולטת שבהן היא אין אונות. עם זאת בשנים האחרונות התגברה התובנה שחוסר הטסטוסטרון הוא בעל השלכות רבות וביניהן שינוי בפרופיל המטבולי של הגבר. נטייה להשמנה, התפתחות סוכרת ויתר לחץ דם ועלייה ברמות השומנים בדם.

לפניכם מצגת בנושא. ניתן להיעזר בה ולהפנות אלי שאלות

בברכה

ד"ר רן כץ